היה היתה פעם הדרך הירוקה,
דרך גדולה וארוכה.
בדרך הירוקה היו הרבה חיות,
והיה דוב - טו הדוב...
הלך טו הדוב בדרך הירוקה,
הלך, הלך והלך
ופתאום פגש בכלב.
שאל אותו הכלב: "לאן אתה הולך ?"
אמר טו: "למכולת, לקנות ביצים".
אמר הכלב: "אני רוצה גם למכולת. גם אני רוצה לקנות ביצים".
אמר לו טו: "כסף יש לך ?"
"לא !" ענה הכלב המבולבל.
"אתה צריך כסף, כדי לקנות במכולת" אמר טו הדוב.
"ולך יש ?" שאל הכלב את טו. "בטח !"
ענה טו, "אמא שלי נתנה לי".
"היא יכולה לתת לי גם ?" שאל הכלב. "לא !"
ענה טו הדוב, "תלך לאמא שלך ושהיא תתן לך".
"נכון !" אמר הכלב, ורץ מהר לאמא שלו.
"אמא, אמא, תביאי לי כסף,
אני רוצה ללכת למכולת." אמר הכלב לאמא שלו.
אמא של הכלב התפלאה: "למכולת ?!
מה יש לך במכולת ?". "אני רוצה לקנות ביצים." ענה הכלב.
"ביצים ? למה אתה צריך ביצים ?" שאלה האמא הכלבה.
"טו צריך ביצים, ואם טו צריך אז גם אני צריך !" אמר.
"אתה הולך להכין עוגה ? לא !, פנקייק ?
לא ! חביתה ? לא !! אז מה תעשה אחר כך עם הביצים ?
אני לא מבינה !!!" אמרה האמא.
ראתה אמא שהכלב שלה עצוב והחליטה
לתת לו את הכסף.
שמח הכלב ורץ בכל הכוח
למכולת לפגוש את טו הדוב. כשהתקרב
לדלת בריצה, יצא מהמכולת
טו הדוב ובידו 12 ביצים...
אוי לא !! מה קרה ?!!
הכלב בא בריצה,
לא הצליח לעצור ו...
בום !!! התנגש בטו הדוב !!!
טו הדוב נפל לרצפה ו... אוי !
הביצים...
נשברו.
ראה הכלב שטו עצוב,
הסתכל ונזכר שיש לו ביד כסף,
קם ונכנס למכולת.
גם טו הדוב קם, ניגב את ידיו
והחל ללכת הביתה, עצוב.
לפתע שמע טו הדוב שהכלב קורא לו.
"אני לא צריך ביצים !" אמר הכלב
ונתן לטו הדוב את הביצים שקנה במכולת.
שמח טו הדוב והלך הביתה
כשהוא אוחז בביצים, בזהירות, בשתי ידיו.
הלילה ירד, וגם טו הדוב
וגם הכלב, היו עייפים.
הם נכנסו למיטות שלהם,
חייכו והלכו
לישון.
